ביקורת סקרי בחירות 2015 – פוסט מתגלגל

ביקורת סקרי בחירות 2015 – פוסט מתגלגל

מעודכן ל: 8/2/15

בסופו של דבר בחירות מוכרעות בהשפעת שני גורמים :
אחוז ההצבעה.
לאן הולכים הקולות הצפים.
בכל הסקרים שבהם יש חישוב מנדטים נעשה שקלול של הקולות הצפים. לכל סוקר יש את השיטה שלו לחשב את הקולות הצפים ולהפוך אותם סטטיסטית למצביעים.(חלק עושים לפי הצבעת עבר, חלק על בסיס שאלה בין מי למי מתלבטים, ושיטות שונות אחרות).
סקר מעניין של הסוקר Stephan Miller (חוקר ואסטרטג תקשורת אמריקאי ישראלי בעל מוניטין בינלאומי) עבור TIMES OF ISRAEL

10968386_909581285740893_4903444191700905971_n
סקר זה מעניין במיוחד משום שנכללים בו רק אנשים שציינו כי יש סבירות בינונית עד גבוהה שיצביעו , לכן הוא מנטרל במידה סטטיסטית את סוגיית אחוז ההצבעה.
הוא מנתח בין השאר את הקולות הצפים , אלה שעוד לא החליטו. מסתבר שהם נותנים ציונים נמוכים לתפקוד של נתניהו ונוטים להצביע למחנה הציוני.
יחד עם זאת גם באחוז הצבעה גבוה במיוחד המחנה הציוני יהיה קשה יותר להרכיב קואליציה.
מה שמעניין בסקר מבחינה מקצועית (הוא נערך בין ה 1-3 לפברואר) שהוא נערך בשיטת דגימה משולבת (בניגוד לשאר סקרי הבחירות) : דגימה באמצעות ראיונות טלפוניים (קווים נייחים וטלפונים סלולריים) + דגימה מפאנל בסקר אינטרנטי.
http://bit.ly/1DWlMqA
מאמר מעניין, שווה קריאה.

 


 

מעודכן ל: 6/2/15

השבוע האחרון הייתה דוגמא קלאסית לסיטואציה שבה מדידת המציאות משנה את המציאות. או שלא ?
"השתנה המומנטום" זעקו , כתבו מרבית הפרשנים. באמת ?
במרבית הסקרים שבהם הליכוד מוביל על המחנה הציוני (היפוך מגמה ביחס לסקרי שבוע שעבר) הפער עומד על 1-2 מנדטים והוא בתחום טעות הדגימה.
במילים אחרות מבחינת הסקרים עדיין יש מדידה של תיקו סטטיסטי.
האם באמת התהפכה המגמה ?
יכול להיות שכן. נצטרך לראות מה קורה בשבוע/שבועיים הקרובים כדי לראות אם מדובר במגמה.
שתי נקודות :
אחת : בסקר וואלה הוא הסקר היחד שמצאתי שיש פער שגדול מטעות הדגימה. נתון לשים אליו לב למרות "רוב" לליכוד. שיעור גבוה של משיבים :38.5% ענו בתשובה לשאלה "האם אתה מעוניין או לא מעוניין שבנימין נתניהו ימשיך לכהן כראש ממשלת ישראל אחרי הבחירות?"כי הם "לא מעוניינים כלל" שנתניהו ימשיך לכהונה נוספת, ואילו 11.8% אחוז אמרו כי "אינם מעוניינים". לידיעה : http://elections.walla.co.il/item/2826639
מדובר בסקר טלפוני של TNS בקרב מדגם של 500 משיבים .

10492516_908005739231781_2028223660730586824_n


שתיים : בסקר ידיעות אחרונות (תמונה מצ"ב) שפורסם היום ונעשה על ידי "מדגם" בראשות מנו גבע / מינה צמח בקרב מדגם גדול יחסית של 700 משיבים (טעות דגימה קטנה יותר) שנעשה כסקר אינטרנטי. המחנה הציוני מוביל במספר המנדטים על הליכוד בפער של מנדט אחד. 25-24. נתון שמחזק את תמונת "התיקו" .
לידיעה : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4623675,00.html

10959685_908005745898447_8005623094187425554_n

הנתון החשוב באמת הוא המאבק בין הגושים. מאבק זה ככל הנראה יקבע למי יהיו סיכויים טובים יותר להרכיב קואליציה.
למי באמת ? קשה לדעת…
כמה מגמות מעניינות :
הבית היהודי מאבדת גובה בסקרים מאז פרשת אלי אוחנה.
המפלגות של אלי ישי, מרצ, ישראל ביתנו מתכתבות עם אחוז החסימה.
יש עתיד מתחזקת בסקרים כבר כמה שבועות.

עוד סקר שמציג תיקו בין הגדולות עם מפה קואלציונית נוחה לנתניהו. שלום ירושלמי בפרשנות שלו טוען שהתחזקות הליכוד לאו דוקא נובעת "מהבקבוקים של שרה" אלא מהיחלשות של הבית היהודי.
סקר של מאגר מוחות עבור מקור ראשון/NRG. לא מצויין פרטים טכניים של הסקר. יחד עם זאת מאגר מוחות הם מקצוענים ובעלי ניסיון בתחום. סביר להניח שנעשה בשיטה של סקר טלפוני.

 

מבולבלים ? גם אנחנו.

 


 

פורסם 28/1

הניסוח משפיע.

לפניכם המקרה הקלאסי שנוסח השאלה יכול להכתיב את התוצאות.
ניסוח השאלה מעצב פעמים רבות את התפלגות התשובות.
הבחירה ב"איומים הבטחוניים" ולא ה"מצב הבטחוני".
העובדה שנוסח "יוקר המחיה וענייני רווחה" ולא ה"מצב החברתי כלכלי".
הניסוח "דת ומדינה" ולא "יחסי חילוניים דתיים".
מה זה אומר "הגברת המשילות" (נושא שביבי חושב שהוא מרכזי) כמה מבין הנשאלים באמת יודעים למה התכוונו. אולי ה-1% נובע מחוסר הבנה ולא משוליות הנושא.
העובדה שהוצגו רק 6 אפשרויות ולא יותר משפיעה על התפלגות התשובות. למה למשל לא הוצג הנושא של "יחסים עם ארה"ב" הוא לא חשוב / שולי ?
העובדה שצריך לבחור את הנושא העיקרי ולא כמה נושאים .

לדוגמא מה הם שלושת הנושאים שהכי משפיעים על בחירתך (האם באמת ההצבעה של הבוחר מושפעת רק מנושא / תחום יחיד) .

ואף על פי כן : הנושא החברתי / כלכלי או כל נוסח אחר שתרצו הוא כנראה הנושא המרכזי בדעת הקהל בבחירות האלה. נשאלת השאלה האם המערכת הפוליטית תצליח להסיט את תשומת לב הציבור לנושאים אחרים ?

222389 (1)

 

 

פורסם ב: 28/12

סיכום סקרי סוף השבוע במבט השוואתי מעלה כמה תהיות ומצביע על יציבות לצד תנודתיות.

pic3

סיכום סקרי סוף השבוע במבט השוואתי מעלה כמה תהיות ומצביע על יציבות לצד תנודתיות.

שימו לב שארבעת הסקרים שבהשוואה נעשו ופורסמו בטווח יום יומיים זה מזה. כלומר לא דעת הקהל משתנה אלא המדידה נותנת מספרים אחרים.
סקרים מטיבים לחזות יותר טוב את כוחן של המפלגות הגדולות .
בסקרי סוף השבוע כמו בסקרים בשבועיים האחרונים מסתמנת יציבות סטטיסטית של 3 הגדולות : ליכוד, המחנה הציוני והבית היהודי.
אנקדוטה : בסקר שפורסם בוואלה הבית היהודי מקבלת את מספר המנדטים הנמוך ביותר בהשוואה לשאר הסקרים. אולי זה מה ששכנע את ינון מגל עורך וואלה להצטרף.

בחלק משאר המפלגות ישנה תנודתיות. סקרים מתקשים להעריך את כוחם של שחקנים חדשים : אפשר לראות זאת היטב בהערכת כוחה של כולנו של כחלון שזוכה למספר מנדטים שנע בין 7 ל 10 (סטייה גדולה).
יש עתיד שאולי מתחרה על אותה משבצת שעליה יושב כחלון גם היא תנודתית ומקבלת בין 8 ל 11 מנדטים.

מה עם ישראל ביתנו אתם שואלים ? איך תשפיע עליה הפרשה האחרונה ? ובכן לפי סקרי סוף השבוע ניתן לראות מצד אחד שמירה על יציבות בדמות 10 מנדטים בסקר וואלה לצד התרסקות רבתי עם 5 מנדטים בסקר מעריב.  במילים אחרות זו ככל הנראה הגרסה הסטטיסטית ל"אין לנו מושג איך זה ישפיע בשלב הזה".
הנתון שגורם לנו להרים גבות הוא המפלגות החרדיות .  3 המפלגות בכל הסקרים שומרות על יציבות לצד אנומליה אחת.  מפלגת ש"ס בסקר של מכון סמית עבור רשת ב' מקבלת 8 מנדטים פי 2 מכל סקר אחר בסוף השבוע. התגובה של ש"ס כפי שצוטטה באתר NEWSIL "שביעות רצון בש"ס: מכון סמית הוא מכון אמין שניתן לסמוך על הסקרים שלו" אם הסקרים מחמיאים לך הלל את הסוקר אם לא תגיד שהסקר לא אמין והוא לא משקף את המציאות.  בכל מקרה מדובר בסטייה גדולה בין סקר זה לסקרים אחרים של סוף השבוע. מי טועה ?

סקר סוף שבוע במעריב הוא הסקר היחידי  בהשוואה שבוצע בשיטת דגימה אינטרנטית שאר הסקרים נעשו באמצעות דגימה טלפונית.


 

פורסם ב- 28/12

מספרים משקרים 2015.

10806216_404369383062338_4412963838245043119_n

100% זה לא מה שהיה פעם.
סיכום של כל העמודות מגיע ל-102%
לא נורא.
מעניין מי הרוויח את ה-2% ?
אולי מי שיודע לסכם אחוזים ל-100 יטפל הכי טוב בנושא יוקר הדיור ?


 

 

פורסם: ב- 19/12

מעריב מציג : הגרפיקאי שלנו שיכור.

לפי סכום המנדטים מסתבר שבכנסת הבאה יהיו 122 חברי כנסת.


פורסם ב- 18/12

והפעם סקר הארץ שכותרתו הייתה : "רשימה מאוחדת של כחלון ולפיד תהיה הגדולה בכנסת; ש״ס על גבול אחוז החסימה" חדשה מדהימה לא ?

1506777_878251735540515_6949650261870111563_n

לידיעה בהארץ : http://bit.ly/1C1G1pl

כמה הערות :
אם תסתכלו על הגרף של החלוקה למנדטים (דרך אגב בכל סקר בחירות שתקראו מפה ועד כמעט יום הבחירות הנתונים מחושבים באחוזים ומתורגמים בחישוב כזה או אחר למנדטים),
ניתן לראות שמפלגת ש"ס (מתנדנדת סביב אחוז החסימה), מפלגתו של אלי ישי ומפלגת קדימה מקבלות מספר מנדטים נמוך מ-4. משמעות נתון זה צוינה בסקר בהערה "מפלגה שתזכה בשלושה מנדטים לא תעבור את אחוז החסימה".
יחד עם זאת מספר המדנטים בגרף מסתכם ב-120 וכולל בתוכו גם מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה. אם 3 מפלגות אלה לא יעברו את אחוז החסימה זה משאיר עוד 6-7 מנדטים שלא ברור לאן ילכו לפי הסקר.
הערה מתודולוגית : בגוף הידיעה אמנם מצוינת טעות הדגימה, גודל המדגם ואיזו אוכלוסיה הוא מייצג אך לא מצויין השיטה בה נאספו הנתונים.
בראיון לתכנית של רינו צרור אמר קמיל פוקס כי מדובר בראיונות טלפוניים.
דגימה שיוצרת קושי בבניית מדגם מייצג של כלל האוכלוסיה. בתכנית ציין פרופסור קמיל פוקס כי הדגימה כללה רק טלפונים קוויים ולא טלפונים סלולריים.
דגימה זו מקשה על בניית מדגם מייצג של האוכלוסיה . הסיכוי של אדם צעיר להידגם בסקר כזה הוא נמוך יותר באופן משמעותי משל אדם מבוגר, שנמצא יותר שעות בביתו. בקרב צעירים בולטת יותר המגמה של בתים ללא טלפון קווי. יש גורמים נוספים שמשפיעים.

מה צריך לעשות בכדי לשפר ? שלא שמישהו שאל אותי אבל אני אנדב את דעתי בכל מקרה.
מדגם יותר גדול (לא יקרה אין תקציבים לכלי התקשורת להשקיע במדגמים יותר גדולים)
דגימה משולבת : כלל אוכלוסיה במדגם מבוסס אינטרנט עם תגבור של אוכלוסיות קשות לדגימה : חרדים,ערבים באמצעות טלפון.

כל מי שמתעסק בסטטיסטיקה יודע כי אנחנו יכולים לספק נתונים שתמיד יש בהם מרכיב טעות, הערכה סטטיסטית אמיתית תמיד תדבר על תחום/טווח ,אבל מה לעשות התקשורת מחפשת תשובות חד משמעיות, מספרים מוחלטים שעושים כותרות.

 


 

פורסם ב- 11/12

גרפים משקרים בפרייםטיים טלוויזיוני.


1610823_837645162945116_1957078821383728703_n

זה רק אני עם הרגישות שלי לנתונים ?

גרפים משקרים בפרייםטיים טלוויזיוני.
כמה הערות כאיש מקצוע בתחום הסקרים : (שמישהו ישיג לי את מינה צמח).
15 לבית היהודי זה כמעט פי 2 מ-8 לישראל ביתנו : הגרפים באותו גובה.
9 לכחלון זה יותר מ-8 לישראל ביתנו. הגרף של כחלון יותר נמוך מהגרף של ישראל ביתנו.
איך אנשי מקצוע מכובדים כמו מינה צמח ומנו גבע חתומים על גרף כזה ?

הנה עוד משהו:
בראש הגרף יש הרבה חסויות ולוגואים, סביר להניח שהציבור לא יודע ש IPANEL משמעותו סקר אינטרנטי. בהערה המתודולגית למטה לא נאמר שמדובר בדגימה מתוך פאנל אינטרנטי ושמדובר בסקר אינטרנטי (שאלון במילוי עצמי).
לסקר אינטרנטי יש את היתרונות שלו והחסרונות שלו (קשה לי להאמין שדגימה אינטרנטית מכסה היטב את הרחוב החרדי ואת ערביי ארץ ישראל שהם בעלי זכות הבחירה).
זה קטנוני : המדגם צריך לייצג את בעלי זכות הבחירה לא את האוכלוסיה בישראל.
חוץ מזה שסביר להניח ש 24>23 זה פער קטן מבחינה סטטיסטית ולא באמת מדובר "בניצחון".