פוליטיקה ברשתות חברתיות

פוליטיקה ברשתות חברתיות


במערכת הבחירות האחרונה עושה רושם כי הזירה המרכזית בה מתנהלים הקמפיינים ונקבעים דפוסי ההצבעה היא זירת הרשתות החברתיות. כל מי שהתחבר לפייסבוק בשבועות האחרונים בודאי שם לב שתמונות החתולים נעלמו ואת מקומן תפס התוכן הפוליטי לסוגיו.

בסקר בחירות זה בחנו את דפוסי ההתנהגות של הבוחרים בישראל ביחס לתוכן פוליטי וניסינו להבין מה מידת ההשפעה שיש לפעילות הפוליטית בפייסבוק על דפוסי ההצבעה שלנו. 

המחקר מתבסס על סקר אינטרנטי מבוסס על מדגם של 600 משיבים. טעות הדגימה היא  3.4%± לכל שאלה בנפרד. מדגם כלל ארצי מייצג של האוכלוסיה הבוגרת בישראל, גילאי 18+ .
המדגם בוצע בשיטה של דגימת שכבות תוך שמירה על הייצוג היחסי של כל פלח באוכלוסיה לפי : גיל, מין, אזור, הגדרה דתית .
בקצרה

  • 40% מהאוכלוסיה משתמשים כבדים ברשתות חברתיות
  • 66% מכלל האוכלוסיה מצהירים בטוח ילכו להצביע. שיעור זה גבוה יותר בקרב אלה שחושבים כי יצחק הרצוג מתאים להיות ראש ממשלה בהשוואה לאלה שחושבים כי בנימין נתניהו מתאים יותר להיות ראש ממשלה.
  • שיעור המצביעים הבטוחים נמוך יחסית בקרב צעירים ועומד על 60%
  • 44% מהאוכלוסיה מצהירים כי אינם משתתפים בדיונים פוליטיים ברשתות חברתיות. 18% עושים זאת במידה בינונית עד גבוהה.
  • האינטרקציה לסוגיה עם תוכן פוליטי בפייסבוק (לייק, תגובה, שיתוף וכיו"ב) נמוכה משמעותית בקרב מי שהצהירו כי לא יצביעו או כי יש סיכוי נמוך שיצביעו.
  • מקורות ההשפעה העיקריים בגיבוש ההצבעה הם : מהדורות החדשות בטלוויזיה, שיחות עם חברים/קרובים, תכניות טלוויזיה העוסקות בפוליטיקה, כתבות וטורי דיעה בעיתונות הכתובה.
  • 25% מכלל האוכלוסיה מציינים כי תוכן שפורסם על ידי פוליטיקאים / מפלגות ברשתות חברתיות השפיע עליהם בגיבוש דעתם.
  • 19% מציינים כי תוכן שפרסמו חברים ברשתות חברתיות השפיע עליהם.

תדירות שימוש ברשתות חברתיות בהשוואה מול ביקורים באתרי חדשות באינטרנט.

40% מגלל האוכלוסיה מדווחים כי הם  "משתמשים כבדים" ברשתות חברתיות : מתחברים מספר רב של פעמים ביום ו/או כל הזמן פתוח אצלם.
נשים מתחברות בשיעור יותר גבוה מגברים.
גילאי 55+ מתחברים פחות בהשוואה לקבוצות גיל אחרות.

נתון מעניין : שיעור אלה שמצהירים כי לא יצביעו / סיכויי הצבעה נמוכים מתחברים יותר לרשתות חברתיות בהשוואה לאלה שהצהירו כי בטוח יצביע או סיכויים גבוהים שיצביעו.

בהשוואה לרשתות חברתיות שיעור המתחברים הכבדים לאתרי חדשות נמוך יותר ועומד על 30% מהאוכלוסיה.

גברים יותר מנשים מתחברים לאתרי חדשות.

צעירים בגילאי 18-24 מתחברים פחות לאתרי חדשות.

החיבור בתדירות גבוהה לאתרי חדשות גבוה יותר בקרב בוחרים שהצהירו כי בטוח יצביעו.

 

השתתפות בדיונים פוליטיים ברשתות חברתיות

18% מכלל האוכלוסיה מצהירים כי הם משתתפים בדיונים פוליטיים ברשתות חברתיות במידה בינונית ומעלה.
אין הבדל מהותי בין גברים לנשים.

צעירים בגילאי 18-24 נוטים פחות להשתתף בדיונים פוליטיים.

ההשתתפות בדיונים פוליטיים קשורה לכוונות הצבעה. בוחרים שהצהירו כי בטוח יצביעו נוטים להשתתף יותר בדיונים פוליטיים ברשתות חברתיות.

אינטרקציה עם תוכן פוליטי בפייסבוק (בהתייחס לשבוע האחרון)

הפעולות הכי נפוצות בקרב גולשי פייסבוק ביחס לתוכן פוליטי :

58% עשו לייק לתוכן פוליטי שפורסם על ידי חבר פייסבוק שלהם.

48% עשו לייק לסטטוס של פוליטיקאי או מפלגה.

21% שיתפו תוכן שפורסם על ידי פוליטיקאי/מפלגה.

רק 12% פרסמו סטטוס פוליטי יזום שלהם, 6% נוספים רשמו סטטוס בעמוד של פוליטקאי/מפלגה.

האינטרקציה לסוגיה עם תוכן פוליטי בפייסבוק נמוכה משמעותית בקרב מי שהצהירו כי לא יצביעו או כי יש סיכוי נמוך שיצביעו.

 

מקורות השפעה

שאלנו את המשיבים מה הם 5 המקורות שהכי השפיעו עליהם בגיבוש דעתם לגבי איך יצביעו.

48% ציינו מהדורות החדשות בטלוויזיה

44% ציינו דיונים עם חברים / קרובים

מקורות ההשפעה העיקריים בגיבוש ההצבעה הם : מהדורות החדשות בטלוויזיה, שיחות עם חברים/קרובים, תכניות טלוויזיה העוסקות בפוליטיקה, כתבות וטורי דיעה בעיתונות הכתובה.

25% מכלל האוכלוסיה מציינים כי תוכן שפורסם על ידי פוליטיקאים / מפלגות ברשתות חברתיות השפיע עליהם בגיבוש דעתם.

19% מציינים כי תוכן שפרסמו חברים ברשתות חברתיות השפיע עליהם.

גברים יותר מנשים הושפעו מתכניות טלוויזיה / חדשות.

צעירים בגילאי 18-24 מושפעים יותר משיחות עם חברים/קרובים.

ההשפעה של תוכן שפורסם על ידי פוליטקאים/מפלגות ברשתות חברתיות גבוהה יותר בקרב צעירים בגילאי 18-24.