ביטחון אישי בתקופה של טרור

ביטחון אישי בתקופה של טרור

מצבי אי וודאות ואיום ביטחוני מתמשך מלווים אותנו הישראלים כחלק בלתי נפרד משגרת היומיום. בשבועות האחרונים חווים כולנו גל טרור ששוב מעורר תהיות, חששות, חרדות ופחדים.

הגידול בשכיחות האירועים מביא לכרסום בתחושת הביטחון האישי של חלק נכבד מהציבור הישראלי. תחושת האיום מקורה בחשיפה ישירה לאירועי טרור ובחשיפה עקיפה באמצעות כלי תקשורת ורשתות חברתיות. בניגוד לעבר המידע אליו אנחנו נחשפים אינו מסונן ו/או מפוקח.

מה רצינו לבדוק?

מידת חשיפה למידע ויזואלי מאירועי טרור.

מקורות חשיפה: היכן נחשפים?

דפוסי תגובה לחשיפה: מה עושים?

השפעת החשיפה על מצב נפשי, שיגרת היומיום ותחושת ביטחון אישי.

מידע ויזואלי בלתי מצונזר זורם במהירות מזירות האירועים ומופץ באופן ויראלי. המחקר שלנו מלמד כי מרבית הישראלים נחשפו בשבועות האחרונים למידע ויזואלי לא מצונזר מזירות אירועי טרור.

למרות שמיעוט מדווח כי הוא מפיץ את זה הלאה, המידע מופץ ובמהירות. אמצעי ההפצה העיקריים הם וואטסאפ ופייסבוק.

37% מכלל האוכלוסייה מדווחים על תחושת איום על הביטחון האישי. נתון זה יכול ללמד כי הטרור משיג את יעדיו. כל תכליתו של הטרור היא לגרום לחרדה בקרב קהל היעד. למעשה, הטרוריסטים יכולים להשיג יעד זה לכאורה אפילו בלא שיבצעו פיגועי טרור.

כפי שעולה מהמחקר הפצת המידע תורמת לתחושת האיום על הביטחון האישי, משבשת את שגרת היום ומשפיעה במידה רבה על המצב הנפשי.

אם יש מסקנה אחת לקחת מתוצאות המחקר: אל תחשפו למידע מזירות טרור בכלל, בכל אמצעי מדיה ובפרט מידע ויזואלי לא מצונזר ולא מאומת. צמצום החשיפה יתרום למידת הביטחון האישי ויצמצם את ההשפעה הפסיכולוגית של גל הטרור הנוכחי.

בטחון אישי